כיבוש אזור צומת רפיח והשליטה בו היו חיוניים ביותר על מנת לאפשר הזרמת כוחות שריון ללב סיני. לכן המצרים הקימו  סביב העיירה רפיח מחנות צבא רבים ומבוך של עמדות צבאיות מחופרות מוגנות בגדרות תיל, תעלות מגן ושדות מוקשים.

הקרב לכיבוש צומת מוצבי רפיח במבצע קדש זכה לכינוי : "הקרב בו הכל השתבש"   בלילה שבין ה 31 לאוקטובר 1956 לבין ה 1 לנובמבר כמעט כל דבר השתבש לכוח. שיירה ארוכה יצאה אל הקרב בהובלתו של המג"ד, סא"ל מאיר פעיל, כשבחוד הכוח הסיירת החטיבתית. חצי שעה לאחר מכן הואר כל השטח על ידי זרקורים מצריים והחלה הפגזה ארטילרית. לוחמים החלו להיפגע. שני כלים עלו על מוקשים ובערו, כלי נוסף שניסה לעקוף אותם עלה על מוקש אף הוא. רכבי הגדוד המשיכו בתנועתם כשהם עוקפים את הכלים הבוערים. טנק נוסף עלה על מוקש ומיד אחריו עוד טנק שניסה להימנע מפגיעה בטנק זה, סטה הצידה פרש זחל ועלה על מוקש. בשטח נוצר מחסום ברוחב של כ 10 מטרים ובאורך של כ 50 מטרים. המצב נראה רע. המח"ט פקד על המג"ד להוריד את הכוחות מהכלים ולנוע ברגל. פעיל הקשיב אך החליט אחרת משום שהמרחק עד צומת רפיח היה כ 12 ק"מ ולו הלכו הלוחמים את המרחק הזה עם כל ציוד הלחימה עליהם בשטח החולי והקשה להליכה הם היו מגיעים מותשים ובאור יום והיו מתקשים מאד לבצע את המשימה. המג"ד נתן הוראה לנהגי הכלים להדליק אורות ולהאיר את הדרך. הוא ועוד מספר לוחמי חבלה חילצו את הרכבים הפגועים והחלו לפלס דרך לשיירה תוך כדי הליכה ודקירת כל גרגר אדמה על מנת לגלות את המוקשים. ההתקדמות הייתה אטית ומורטת עצבים. כאשר עבר הטנק האחרון את שדה המוקשים השעה הייתה כבר ארבע וחצי לפנות בוקר והשחר החל להפציע. שלוש הפלוגות הרובאיות יצאו בנסיעה מהירה על גבי הרכבים המשוריינים לעבר היעד. הביצוע הלא מתוכנן היה מושלם בזכות יכולת האלתור והתושייה של לוחמי ומפקדי הגדוד. כשהתקרבה השיירה אל שלושת המוצבים 8, 10, 12 וחיילי הגדוד והסיירת החלו להסתער עליהם החלו החיילים המצריים לברוח מי ברגל ומי ברכב מערבה לכיוון אל עריש. הכיבוש היה מהיר.

בעוד הגדוד נערך להגנה על צומת רפיח ניתנה לו פקודה נוספת להגיע במהירות לאל עריש הכבושה ומשם כ 10 ק"מ דרומה לכבוש את צומת ביר-לחפן הסמוכה לשדה התעופה של העיירה. כשהתמקמו שם לחניון לילי גדודי הופתעו לגלות מאות חיילים מצריים באזור . התברר שאלה קיבלו פקודה לסגת ממוצבי אום כתף ולהגיע לביר לחפן. כשעלה הבוקר מי שלא נכנע נתקל בחיילי הגדוד. נאספו כ 2000 חיילים מצריים כשבויים.

לגדוד היו 3 חללים במבצע קדש (רב"ט עמרם מראד איבון, רב"ט אברהם דחרוג, טור' שרלס עמרי חזן).

                                                                                                                             לקריאה נוספת לחץ כאן