1955 - מבצע הר געש (סבח...מבצע הר געש (סבחה)1955 - מבצע הר געש (סבחה)קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (5)
מבצע הר געש ( סבחה)
מבצע הר געש ( סבחה) - חיילי גולני מובילי...
מבצע "הר געש" (סבחה) - חיילי צה"ל מוביל...
מבצע "הר געש" (סבחה) - תצוגת נשק שלל במח...
מבצע הר געש (סבחה) - תמונות שלל...
בהסכם שביתת הנשק בין ישראל למצרים, שנחתם ב-1949, נקבע כי פתחת ניצנה, המצויה במקום אסטרטגי, שמנקז 4 דרכים ראשיות , יהיה אזור מפורז ולא יוכנסו אליו כוחות צבא. עם זאת, גם ישראל וגם מצרים הפרו את ההסכמים: ישראל בעיקר על מנת לבלום חדירות של פדאיון (מחבלים) והברחות של הבדואים. בפועל היו גם תקריות בין 2 הצבאות. סימון הגבול בתיאום עם המצרים נמשך בין יוני לאוגוסט 1955 . ישראל ראתה בכך גבולות סופיים אך המצרים השאירו את כוחותיהם בשתי עמדות בתוך השטח הישראלי ובהמשך עקרו חיילים מצריים את סימוני הגבול באזור. לאחר מכן בנו שורה של מוצבים על מצוקי הסבחה וראס-סירם וגם פלשו לשטח ישראל ובנו את מוצב לילי. לפיכך הוחלט לכבוש מוצבים אלה ולגרש אותם מהם חזרה לשטח מצרים. המבצע כלל כוח חטיבתי בפיקוד מח"ט גולני, אל"מ חיים בן-דוד. הכוח כלל את גדוד 12 בפיקוד המג"ד, סא"ל אורי בר רצון, וגדוד הצנחנים 890 בפיקוד המג"ד, סא"ל אריאל שרון. בפועל, כל גדוד פעל באופן עצמאי בשטח. המבצע תוכנן בקפדנות ולשם הסחת דעת בוצעה פשיטה על המחנה המצרי בכונתילה . פעולה זו אפשרה לכוחות העולים על מוצבי ניצנה להפתיע את המצרים באופן מוחלט. המבצע החל בהפגזה ארטילרית מסיבית לעבר המוצבים המצריים. בתום ההפגזה פשטו כוחות גדוד 12 על המוצבים "רבקה 1", "רבקה 2" ו-"תמר". כוחות הצנחנים פשטו על המוצבים "לילי" ו- " טובה". ההתקפה הפתיעה את המצרים ותוך זמן קצר כוחותיהם נשברו. ניסיון של כוח שריון מצרי לסייע לכוחות המצריים שכותרו על ידי כוחותינו נכשל ועוד לפני שעלה הבוקר המשימה הושלמה והשטח פונה. לא פחות מ 70 חיילים מצריים נהרגו ו-48 נלקחו בשבי. אמצעי לחימה רבים נפלו שלל בידי כוחותינו ביניהם כלי רכב, נשק נגד מטוסים ותותחים נגד טנקים. ששה מלוחמי צה"ל מחטיבת הצנחנים נהרגו בקרבות ו-37 נפצעו. 4 מלוחמי צה"ל קיבלו ציונים לשבח (טוראי בבסקי יצחק ז"ל, סג"מ צימרמן ישי, טור' שלף דן וסרן קלמן מגן שקיבלו את עיטור העוז) קלמן מגן היה מ"פ פלוגה ב ולימים אלוף אך תמיד נשאר כאחד מסמלי גדוד 12.
בהסכם שביתת הנשק בין ישראל למצרים, שנחתם ב-1949, נקבע כי פתחת ניצנה, המצויה במקום אסטרטגי, שמנקז 4 דרכים ראשיות , יהיה אזור מפורז ולא יוכנסו אליו כוחות צבא. עם זאת, גם ישראל וגם מצרים הפרו את ההסכמים: ישראל בעיקר על מנת לבלום חדירות של פדאיון (מחבלים) והברחות של הבדואים. בפועל היו גם תקריות בין 2 הצבאות. סימון הגבול בתיאום עם המצרים נמשך בין יוני לאוגוסט 1955 . ישראל ראתה בכך גבולות סופיים אך המצרים השאירו את כוחותיהם בשתי עמדות בתוך השטח הישראלי ובהמשך עקרו חיילים מצריים את סימוני הגבול באזור. לאחר מכן בנו שורה של מוצבים על מצוקי הסבחה וראס-סירם וגם פלשו לשטח ישראל ובנו את מוצב לילי. לפיכך הוחלט לכבוש מוצבים אלה ולגרש אותם מהם חזרה לשטח מצרים. המבצע כלל כוח חטיבתי בפיקוד מח"ט גולני, אל"מ חיים בן-דוד. הכוח כלל את גדוד 12 בפיקוד המג"ד, סא"ל אורי בר רצון, וגדוד הצנחנים 890 בפיקוד המג"ד, סא"ל אריאל שרון. בפועל, כל גדוד פעל באופן עצמאי בשטח. המבצע תוכנן בקפדנות ולשם הסחת דעת בוצעה פשיטה על המחנה המצרי בכונתילה . פעולה זו אפשרה לכוחות העולים על מוצבי ניצנה להפתיע את המצרים באופן מוחלט. המבצע החל בהפגזה ארטילרית מסיבית לעבר המוצבים המצריים. בתום ההפגזה פשטו כוחות גדוד 12 על המוצבים "רבקה 1", "רבקה 2" ו-"תמר". כוחות הצנחנים פשטו על המוצבים "לילי" ו- " טובה". ההתקפה הפתיעה את המצרים ותוך זמן קצר כוחותיהם נשברו. ניסיון של כוח שריון מצרי לסייע לכוחות המצריים שכותרו על ידי כוחותינו נכשל ועוד לפני שעלה הבוקר המשימה הושלמה והשטח פונה. לא פחות מ 70 חיילים מצריים נהרגו ו-48 נלקחו בשבי. אמצעי לחימה רבים נפלו שלל בידי כוחותינו ביניהם כלי רכב, נשק נגד מטוסים ותותחים נגד טנקים. ששה מלוחמי צה"ל מחטיבת הצנחנים נהרגו בקרבות ו-37 נפצעו. 4 מלוחמי צה"ל קיבלו ציונים לשבח (טוראי בבסקי יצחק ז"ל, סג"מ צימרמן ישי, טור' שלף דן וסרן קלמן מגן שקיבלו את עיטור העוז) קלמן מגן היה מ"פ פלוגה ב ולימים אלוף אך תמיד נשאר כאחד מסמלי גדוד 12.
לקריאה נוספת לחץ כאן